הפריה חוץ גופית

כל מה שרצית לדעת על הטיפולים, אחוזי ההצלחה והסיכונים

 
 

הפרייה מלאכותית במסגרת טיפולי פוריות

טיפולי הפוריות נחלקים לשתי קבוצות עיקריות, האחת מוגדרת כטיפולים ראשוניים, והשנייה מוגדרת לטיפולים מתקדמים, כתוצאה מסיבת אי פריון אשר מצריכה טיפולים מורכבים יותר. הפרייה מלאכותית הינה טיפול פוריות שכיח ומשמעותו היא ביצוע הפרייה מחוץ לרחם, או הזרקת דגימת זרע בריאה ישירות לרחם ללא קיום יחסי מין.

עם תחילת הפרייה מלאכותית במסגרת טיפול הפוריות, האישה מתחילה בטיפול הורמונלי להגברת הביוץ ולטובת ייצור מספר ביציות גדול ואיכות, כמו כן, מן הגבר נלקחת דגימת זרעונים ולאחר השבחתם, נוצר במעבדה מפגש יזום עם ביצית שנשאבה מן האישה, כאשר כל התהליך מפוקח כמובן ע"י טכנאי מעבדה ורופאים ובסופו של תהליך לאחר התפתחות מספר עוברים, הנבחרים שבהם, מוחזרים לרחם האם.

כמובן שהתהליך ארוך ומורכב יותר מהמוסבר ומכיל בתוכו בדיקות שונות טרם טיפול הפוריות, בדיקות אלה כוללות שלילה של מחלות ובעיות גנטיות, בדיקות הורמונליות, בדיקת זרע ועוד.

סיכוני הפרייה חוץ גופית

ארבעה אחוזים מכלל הלידות בישראל הן לידות לאחר טיפולי הפריה.

הרפואה המערבית מציעה היום טיפולי הפרייה מסוגים שונים.

מכיוון שהפריה חוץ גופית כטיפול פוריות מלווה בטיפולים הורמונליים, חשוב לדעת ולהכיר את הסיכונים הכרוכים בדבר.

למרות שמדובר בסיכונים וסיבוכים נדירים מאד, חשוב לקחת אותם בחשבון לפני שניגשים להליך עצמו.

מיקרומניפולציה וסיכונים

מיקרומניפולציה הינו הליך הפרייה מלאכותית, וככזה השימוש בהליך הטיפולי מתבצע כאשר קיימות בעיות פוריות מסוימות וכמובן פרטנית בהתאם להחלטת הרופא המטפל.

למרות היתרונות הרבים של טיפול הפריה חוץ גופית, חשוב גם לקחת בחשבון את הסכנות הנלוות להליך זה. 

החזרת עוברים מוקפאים

הצורך בהקפאת עוברים נוצר ממספר סיבות, כאשר אחת מהן היא הצורך בהארכת תקופת הפוריות של האישה (שימור הפוריות) בשל סיבות רפואיות או תכנון המשפחה.

סיבה שנייה נגזרת משימוש עתידי בעוברים במסגרת טיפולי הפוריות!

מתי מומלץ על ביצוע הפרייה מלאכותית?

טיפולי הפרייה מלאכותית הינם טיפולים המתבצעים בעולם כולו מאז שנת 1978 ומיועדים לנשים שאינן מצליחות להיכנס להריון באופן ספונטני ובאופן טבעי. טיפולים אלה עברו לא מעט שינויים לאורך השנים וכיום אפשר להציע אותם גם במקרים בהם ישנה ספירת זרע נמוכה אצל בן הזוג.

הפרייה מלאכותית מומלצת במגוון מקרים של בעיות פוריות, לדוגמא:

  • כאשר אחד מבני הזוג סובל מבעיות פריון – הטיפול יכול לסייע במגוון בעיות פוריות, כגון: בעיות הקשורות במערכת הרבייה של הגבר ובחלק מבעיות הפוריות של האישה.
  • זוגות חד מיניים המעוניינים להביא ילדים – הפרייה מלאכותית הינה פתרון במיוחד לזוגות של נשים, המעוניינות להוליד ילדים ללא צורך בקיום יחסי מין.
  • נשים ללא בני זוג – הפרייה מלאכותית יכולה לסייע לנשים המעוניינות להיכנס להיריון מתרומת זרע.
 

פרוצדורות של הפרייה מלאכותית

תחת ההגדרה הפרייה מלאכותית, ישנן שתי קבוצות עיקריות של טיפולי פוריות.
 
הקבוצה הראשונה היא הפריה חוץ גופית (הידועה גם בשם IVF – IVitro Fertilization), כאשר במסגרת תהליכים אלה, מתבצעת במעבדה הפריה (מחוץ לרחם) של ביצית על ידי זרע. עם התפתחותה של הזיגוטה (התמזגות תא הביצית ותא הזרע לתא אחד ויצירת אורגניזם חדש שהוא בעצם שלב החיים הראשון בחייו של העובר), היא מוחדרת לרחם האישה על מנת להשיג את ההיריון הרצוי.
הליך זה נועד לדוגמא עבור נשים אשר סובלות מבעיות בחצוצרות, מעקרות בלתי מוסברת, או עבור נשים, אשר בן זוגם סובל מבעיות במערכת הרבייה.
 
הקבוצה השנייה היא הזרעה תוך רחמית, כאשר במסגרתה מוזרקים תאי זרע בריאים של הגבר ישירות לרחם האישה, שיטה זו נחשבת כיום כשיטה השכיחה ביותר וליעילה ביותר של פרוצדורת הפרייה מלאכותית.
 
הליך זה נועד לדוגמא, כאשר האישה סובלת מבעיות בצוואר הרחם, כאשר האישה מעוניינת להיכנס להריון מבלי לקיים יחסי מין, או כאשר הגבר סובל מבעיות זיקפה או ספירת זרע נמוכה.
 

הפרייה מלאכותית בישראל

זוגות המתקשים להיכנס להריון באופן טבעי, זכאים לכמות בלתי מוגבלת של טיפולי הפריה עד להבאת שני ילדים לעולם ועומדות בפניהם לא מעט אפשרויות לטיפולי פוריות המסייעים ומגדילים את הסיכוי להיכנס להריון.

ישראל היא בין המובילות בעולם בטיפולי פוריות ומשלבת טכנולוגיות מודרניות, הזוכות לפיתוחים וחידושים בכל עת.

כמו במדינות רבות בעולם, גם אצלנו נחשבים טיפולי הפרייה מלאכותית לטיפולים מבוקשים מאד ובשנים האחרונות ניתן לראות עלייה של עשרות אחוזים במספר ההליכים שבוצעו לעומת שנים קודמות.

נתונים מספריים על הפריה מלאכותית בישראל

על פי דו"חות שהתפרסמו על ידי משרד הבריאות, נכון ל – 2013 בוצעו קרוב ל – 40,000 טיפולי הפריה מלאכותית. אמנם מדובר בירידה קלה לעומת שנת 2012, אולם בהשוואה לשנת 2010, לעומת זאת, מדובר בעליה של 13 אחוזים. לכל 1,000 בגילאי הפוריות, בין הגיל 15 עד 49 בוצעו 20.5 מחזורי טיפולי הפריה, וזאת לעומת 21 שבוצעו בשנת 2012 ו – 18.9 שבוצעו לכל 1,000 נשים בשנת 2010.

ניתן לראות פער משמעותי לעומת שנת 2000, למשל, שבה בוצעו 11.5 מחזורי טיפול לכל 1,000 נשים בגיל הפוריות. באשר לטיפולי הפריה הכוללים החזרת עוברים, הנתונים שונים במעט: בשנת 2013 בוצעו 33,447 מחזורי טיפול כאלה, לעומת שנת 2012 שבה בוצעו 34,503, כלומר – עליה קלה מאד.

בשנת 2010, לעומת זאת, בוצעו 29,961 טיפולי הפריה הכוללים החזרת עוברים. כאן, ניתן לראות, פער גדול יותר בין שנת 2013 לשנת 2010, פער הנובע בדרך כלל הן בזכות המודעות הרבה לכך והן בזכות המקצועיות והטכנולוגיות החדשניות המאפשרות לבצע זאת בצורה נכונה ויעילה.

באשר להצלחתם של טיפולים אלה, בשנת 2013 מספר ההריונות לאחר טיפולי הפריה מלאכותית עמד על 9,582, בשנת 2012 הוא עמד על 9,746 (נתונים זהים כמעט) ובשנת 2010 מספר ההריונות לאחר טיפולים אלה עמד על 8,123. מספר הלידות לאחר טיפולי הפריה שהסתיימו בלידת תינוק חי היה בשנת 2012 7,312 לעומת 7,565 לידות בשנת 2012 ו – 6,752 בשנת 2010.

אם בוחנים בישראל את מספר התינוקות שנולדו לאחר טיפולים אלה, הנתונים מראים שמדובר בממוצע של 1.2 תינוקות ללידה. כשבוחנים את סך כל הלידות בישראל לאחר טיפולי הפריה מלאכותית הנתונים מראים שמדובר ב – 4.3 אחוזים של לידות חי בשנת 2013 מסך כל הלידות, לעומת 4.1 אחוזים בשנת 2012, 4.1 אחוזים בשנת 2011, 3 אחוזים בשנת 2001 ו – 2.5 אחוזים בשנת 1997.

משמעות הנתונים על טיפולי הפריה מלאכותית בישראל

על פי נתונים אלה ניתן לראות כי ישנה עלייה משמעותית במספר טיפולי ההפריה המלאכותית שבוצעו בישראל. אמנם, הפער בשנים האחרונות, ובין שנה לשנה, איננו גדול, אולם אם משווים אותן לשנים מוקדמות יותר, מדובר בפער משמעותי. 4 אחוזים וקצת מכלל כל הלידות במדינת ישראל הן לידות של תינוקות חיים לאחר הפריה מלאכותית.

על פי נתוני משרד הבריאות ובדיקות שבוצעו בנושא, נכון לשנת 2011, למשל, 23 אחוזים מכלל הנשים שעברו טיפולי פוריות נכנסו להריון ו – 15 אחוזים מההריונות הסתיימות בלידתם של תינוקות חיים. ישנה עלייה של למעלה משמונים אחוזים במספר טיפולי ההפריה שבוצעו בעשור האחרון ועלייה של 11 אחוזים במספר הטיפולים בין השנים 2010 ל – 2011.